פרויקטים

המעבדה לדימות מוחי בילדים בטכניון מזמינה אתכם להשתתף במחקר העוסק בהתפתחות הקריאה והמוח בקרב ילדים. מטרת המחקר היא להבין כיצד המוח מתפתח במהלך רכישת הקריאה, וכיצד תהליכים מוחיים וקוגניטיביים תורמים ללמידה. במסגרת המחקר ייערכו מפגש מקוון קצר ולאחריו ביקור במעבדה, שבו תתבצע בדיקת EEG (רישום פעילות מוחית) באופן בטוח, לא פולשני

המעבדה מזמינה הורים וילדיהם להשתתף במחקר העוסק בבחינת הסינכרון (Synchrony) בין הורה לילד באמצעות גישה מולטימודלית. מטרת המחקר היא להבין כיצד הורה וילד מסתנכרנים במהלך אינטראקציות משותפות, ולבחון האם שילוב של מגוון מדדים מספק תמונה רחבה ומעמיקה יותר של איכות האינטראקציה והקשר ביניהם. במהלך המחקר ייאספו מספר סוגי מדדים, בהם: פעילות מוחית

אנו בוחנים כיצד המתח מהאירועים האחרונים משפיע על החיבור הטבעי והסנכרון היומיומי בין הורים לילדיהם .באמצעות הבנת האופן שבו האתגרים הללו משפיעים על הרגעים המשותפים שלנו, נוכל ללמוד כיצד לתמוך טוב יותר במשפחות ולהגן על התפתחותם הבריאה של הילדים. אנו מזמינים אתכם ואת הקטנטנים שלכם בחום להצטרף למחקר התומך שלנו, שבו

מוצג כאן כלי מבוסס מחקר לפיתוח שיח עם פעוטות וילדים סביב סיפורים כתובים שפותח על ידי פרופ' ציפי הורוביץ קראוס והקבוצה לדימות מוחי בילדים, מהטכניון: ילדי ישראל חווים את מאורעות המלחמה באופנים שונים. חלקם מדברים על הדברים ובקרב חלקם נצפות התנהגויות שאינן אופייניות להם. הורים לפעוטות וילדים גדולים יותר, אנשי

השפה הערבית כוללת דיאלקטים מקומיים מדוברים וכתובים השונים זה מזה. מאחר וכך, השפה הכתובה בערבית נתפסת במחקרים כשפה שניה לכל דבר (תופעה הקרויה "דיגלוסיה"). עובדה זו מהווה אתגר לילדים בשלב רכישת הקריאה מאחר והילדים נדרשים ללמידת אוצר מילים חדש שיתאים לשפה הכתובה לצד רכישת יכולת הקריאה בפועל (קרי לצד היכרות עם מערכת הכתב). בפרויקט

מטרת פרויקט זה היא להבין את ההשפעה של קריאת ספרים משותפת במעון במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים על יכולות בהפקה וההבנה השפתית של ​​ילדים, על יחס המטפלים לאוריינות ולקריאה, והקשר בין השניים. כמו כן, אנו שואפים להבין אם קריאה משותפת במעון במהלך השנה הראשונה לחיי הילד משפיעה על האינטנסיביות והאיכות של קריאת ספרים

בזמן שהילד לומד לקרוא, המוח הצעיר חווה שינוי בהישענות על אזורים הקשורים לראייה, שפה ותפקודים ניהוליים. עם זאת, טרם ידוע האם תהליך דומה מתרחש בעברית. מחקר זה נועד לקבוע את השינויים הנוירוביולוגיים הקשורים לרכישת קריאה בילדים בני 6 תוך כדי לימוד קריאה בעברית ואת רמת ההישענות על תפקודים ניהוליים בתהליך זה. מחקר זה

אנו עורכים כעת מחקר עם כ-30 ילדים בגילאי 5-6 שנים (כיתה א'). מטרת המחקר היא לבדוק את ההשפעה של תוכנית אימון קוגניטיבית על פונקציות ניהוליות על יכולות הקריאה. המחקר כולל בחינה של יכולות קוגניטיביות שונות לאורך הזמן וכמו כן איסוף של נתונים התנהגותיים ודמוגרפיים. איסוף הנתונים החל בחודש מרץ 2022

  מעוניינים להצטרף ולהשתתף בפרוייקט? מלאו את השאלון בלינק המצורף: https://forms.gle/Nvqu6AMKYBxMr7va7 המידע יאסף בתחילת הבידוד החברתי ואז בסופו. בסוף הבידוד, הורים המעוניינים יוזמנו למרכז בטכניון על מנת להמשיך ולהשתתף בפרוייקט, לשם בדיקת הסינכרון בפעילות המוחית שלהם יחד עם ילדם בזמן סיפור סיפורים ואינטראקציה חברתית. קראו עוד על מחקר זה גם באתר של אוניברסיטת אוסלו

מטרת המחקר הנה לבדוק את מעורבותן של יכולות ניהוליות בתהליך הקריאה ושיפור הקריאה בקרב ילדים בגילאי 8-12, עם יכולות קריאה תקינות ובקרב ילדים מתקשים. לצפייה בסרטון המרכז לדימות מוחי בילדים: https://www.youtube.com/watch?v=gq04qDv4eZc למידע נוסף בנושא fMRI: https://neuroimaging-center.technion.ac.il/iw/volunteer/  

  מיינדפולנס הוא אימון קשב שנשאב מהמסורת הבודהיסטית ומתייחס לשליטה עצמית בהקדשת תשומת לב המכוונת לחוויות בהווה, המאופיינות בסקרנות, פתיחות וקבלה. המיינדפולנס נמצא כשיטה להפחתת מתח ושיפור איכות החיים, אך האם יש לו גם השפעות חיוביות על המוח המתפתח? במסגרת המחקר בחנו את היכולות הקוגניטיביות והשפתיות של ילדים בגן חובה, לפני ואחרי שתרגלו מיינדפולנס,

המעבדה שלנו לוקחת חלק בפרויקט שמטרתו לחקור את המעגלים הניורוקוגנטיביים העומדים בבסיס היכולות הניהוליות בקרב ילדים עם קשיי קריאה. מחקר זה הוא בשותפות עם המרכז הרפואי לילדים בבית חולים סינסינטי ואוניברסיטת וושינגטון סנט לואיס, ארה"ב. למידע נוסף (באנגלית): https://rldc.cchmc.org/research/research-programs/reading-intervention-project  

מטרת הפרוייקט היא לבחון את ההשפעה של אימון קריאה על המעגלים הניורוקוגניטיביים התומכים ביכולות ניהוליות אצל ילדים עם דיסלקציה. תקציר התוצאות: לאחר 4 שבועות של אימוני קריאה, אותות fMRI BOLD עברו מהמיספרה שמאלית להימספרה ימנית אצל ילדים עם דיסלקציה. לקריאה נוספת: Horowitz-Kraus, T., Vannest, J. J., Kadis, D., Wang, Y., & Holland, S.

מכשיר מעקב העיניים הוא מכשיר קטן שמאפשר לעקוב אחר תזוזות העיניים. הוא חשוב מאוד משום שהוא נותן לנו מידע חשוב על הדרך בה אתם לומדים, קוראים ומקדישים תשומת לב לפרטים. בהתחלה נצטרך לוודא שהמכשיר מזהה את העיניים שלכם. לכן נבקש מכם שתשתמשו בעיניים בלבד, מבלי להזיז את הראש, כדי לעקוב אחרי

מקור הפעילות המוחית מגיע מתאי עצב הנקראים נוירונים, ונוירונים מתקשרים אחד עם השני באמצעות אותות חשמליים. ניתן למדוד את האותות החשמליים האלה באמצעות טכניקה שנקראת אלקטרואנצפלוגרם או אא"ג- EEG. אז ברוכים הבאים למעבדת ה EEG שלנו! ראשית, נמדוד את היקף ראשך. עלינו לוודא ששמים את הכובע המתאים. ואז נחבוש את הכובע... אח"כ נוסיף ג'ל לכל

קולות מכשיר MRI מכשיר הMRI משמיע קולות בעת הסריקה ומומלץ להרגיל את הילדים לקולות אלו לפני הגעתם למפגש הסריקה. להלן קבצים עם הקלטת קולות הMRI:       מבחנים התנהגותיים כאשר תגיעו לביקור במרכז, נעבוד על שפה , קריאה ויכולות אחרות הקשורות ללמידה כמו זיכרון, קשב, מהירות ועוד.   ביקור במרכז דימות תהודה מגנטית במרכז ההדמיה נמצא מגנט גדול, כמו המגנטים