עד כמה מורכב ללמוד לדבר? להבין מילים? לקרוא?
יכולת הבנת שפה הינה מיוחדת לבני האדם ומבדילה אותנו משאר מיני בעלי החיים. אנחנו מסוגלים להבין שפה הודות להתפתחות אבולוציונית של מבני המוח קשורים לשפה, שמיעה, ראיה ותפקודים קוגניטיביות גבוהות (לדוגמא תפקודים ניהוליים). היכולות האלה מתאפשרות על ידי קישוריות תפקודית ומבנית בין האזורים האחראיים על היכולות האלו במוח.
במהלך השנים, בני האדם המציאו גם את השפה הכתובה, אשר כוללת קריאה וכתיבה, על מנת לתעד מידע ולהעבירו בין אזורים גיאוגרפים שונים. החל מסימון גרפי שדמה לתמונה (פיקטוגרף) וכלה באותיות, השפה הכתובה יצרה אתגר חדש למוח האנושי: כיצד נתרגם אותיות לצלילים? מאחר והשפה הכתובה היא המצאה יחסית חדשה (בת כ5000 שנה), היא דורשת מהמוח האנושי לגייס מעגלים עצביים הקשורים לאופנויות חושיות אחרות, דוגמת עיבוד ראיתי, ולכלול את האזורים הללו ברשת העצבית הקשורה לקריאה. כך התחיל אופק חדש של קריאה וספרות.
ובכל זאת מתעוררות השאלות הבאות:
האם היכולות האלו הן טבעיות עבור כלל האנשים?
האם יתכן שעבור חלק מהאנשים, מאתגר יותר לייצר את הקשרים המוחיים המחברים את אזורי השפה, הראיה והקוגניציה זה לזה מאשר לאחרים?
האם יש שלב קריטי בהתפתחות לייצר את הקשרים הללו?
האם יש קשר בין חסך סביבתי בחשיפה לתכנים כתובים (ספרות) וקיומו של קושי ביולוגי לרכישת שפה (לדוגמא דיסלקציה)? האם חשיפה לגירויים חדשים מבחינה אבולוציונית ה"מגרים" את יכולות הקשב (כמו מסכים) עשויה להתחרות באזורים מוחיים התומכים בעיבוד שפה וקריאה?
וחשוב מכך, מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לעזור?
הקבוצה שלנו מחפשת תשובות לשאולות הללו ואחרות באמצעות כלים לדימות מוחי המאפשרים לנו לאסוף מידע אובייקטיבי, בשלבים שונים של ההתפתחות, בזמן מטלות שפה, ספרות וקריאה
